no res

ריקוד המטפחות


קטע מהסבר מאת טלי גופר, באתר האינטרנט- 'מוסיקה צפונט:

'ריקוד המטפחות' לפי מנגינת 'הודיה' מאת א. א. בוסקוביץ' 

הפך כבר שנים רבות למסורת בטקס יום העצמאות של קיבוץ משמר העמק שבעמק יזרעאל. 

הכוריאוגרפית חרמונה לין מספרת שנבנה בסגנון שבין מחול מודרני לעממי לפי צבעי הדגל- כחול, תכלת ולבן המסמלים גם שמיים וחזון. 

כמו במוסיקה, גם מרכיבי התנועה הולכים ומתעצמים עד לשיא שבמעגל. בין המשתתפות בריקוד שולבו תמיד נקלטות חדשות בקיבוץ
דורות רבים של ילדי קיבוץ גדלו לצליליו. באחד החגים, כשנתקע הטייפ באמצע הריקוד פצח כל הקהל בשירת המנגינה המוכרת לו וליווה את הריקוד עד סופו.


אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' נולד ב-16.8.1907 בטרנסילבניה ונפטר ב- 5.11.1964 בת"א. 

בוסקוביץ נחשב, ובצדק רב, לאחת הדמויות הבולטות ביותר בקרב המלחינים בארץ. 

הוא "נלחם" על היווצרותה של מוסיקה ישראלית בעלת אופי "סגולי", וזאת ע"י יצירת סגנון ים-תיכוני
בוסקוביץ היה מוסיקאי פעיל ומצליח בארצו עוד לפני עלייתו ארצה. הוא התחנך על מוסיקה מערבית והגיע לארץ כאורח בשנת 1938 על מנת להיות נוכח בהשמעת יצירתו "שרשרת-הזהב". יצירתו זו, שגם כונתה "סוויטה יהודית" נכתבה בהשראת מקורות זמר יהודיים בגולה. 

הוא הגיע לארץ והחליט כי הוא מעוניין להישאר כאן.  בוסקוביץ אמר כי הזמנת התזמורת לארץ, למעשה הצילה את חייו, עקב מאורעות המלחמה הגדולה.

 

בוסקוביץ התעניין במוסיקה המקומית ובפולקלור עדות המזרח. בעוד שבאירופה, ממנה בא, "גילו" את מוסיקת העם - 

בארץ ישראל המציאו אותה, ולבוסקוביץ תרומה אדירה ב"המצאה" זו. 

המקורות המוסיקאליים היהודיים הגלותיים לא היוו עבור רבים מהמלחינים, העממיים והאומנותיים כאחד, מקור השראה ראוי. 

בדומה לשאר תחומי התרבות, היה רצון עז לשקף ביצירה את ה"כאן ועכשיו" והגשמת הציונות. 

המלחינים של טרום הקמת המדינה - ובזאת לבוסקוביץ מקום מיוחד - רצו לנסח שפת ביטוי מוסיקלית ישראלית, 

בהתבסס על חומרים מהמרחב: בעיקר מוסיקת עדות ומעט מוסיקה ערבית. 

יחד עם זאת, בניגוד למלחינים אחרים, שציטטו שירים ומחולות של העדות, לא רצה בוסקוביץ להשתמש בשירים קיימים אלא לעבד ברוחם רעיונות משלו.

*

תוספת משנת 2016: לאחרונה נמצאו בארכיון הקיבוץ הרישומים של צעדי המחול, מאת חרמונה. רונית ודינה פנו לחרמונה, שנעתרה לחדש את הריקוד.

המוזיקה לא נמצאה אצלנו, ובצוע תזמורתי של היצירה הוא נדיר. כך הגענו לגברת מרים בוסקוביץ, אלמנתו של המלחין, אשר בנדיבות נתנה לנו עותק של ביצוע המנגינה. ואף סיפרה שבתחילת המאה העשרים, ביקרו היא ובעלה, במשמר העמק- אצל חברנו המלחין יחזקאל בראון, שהיה תלמידו של בוסקוביץ. גולת הכותרת של ביקורם, אגב, הייתה- תצפית מהר הגעש, ו..ארוחה בחדר האוכל.

24 מחוללות, יבצעו את המחול בחג יום העצמאות הקרוב. והשרשרת נמשכת..

אין תוצאות

למעבר לגלריה
אין תוצאות