no res

אירועים ביטחוניים בתולדות משמר העמק

אירועים ביטחוניים בתולדות משמר העמק


ב- 24 לאוגוסט, 1929, פרצו בארץ מאורעות תרפ"ט.

בתקופה זו יושבת ב"אבו שושא" קבוצה קטנה של 15 חברי משמר העמק והמתיחות גדולה.
בלילה ה-26 באוגוסט מותקף היישוב הקטן ביריות והמון ערבים מתקרב אליו בצעקות. החברים והשוטרים הערביים  פותחים באש לעבר ההמון והוא נסוג. בלילה מגיעים שוטרים בריטיים לעזרה. המשטרה הבריטית דורשת לפנות זמנית את היישוב ומתחייבת לשמור על הרכוש.

ב-27 באוגוסט נאלצים החברים לעזוב את המקום.

ב-29 באוגוסט הערבים שורפים את הגורן, עוקרים עצים בחורשה, גונבים את התירס בשדות ומנפצים את שתי המצבות בבית הקברות.

ב-7 בספטמבר חוזרים 17 חברים לאבו שושא כדי לשמור ולבצר את המקום, על אף סימני השאלה שהתעוררו בסוכנות לגבי ההתיישבות במקום.

זו הייתה הפעם היחידה שמשמר העמק ננטשה, נושא שלווה את דור המייסדים בטראומה אישית אנושית קשה שנים רבות. (אגב, במאורעות תרפ"ט נעזבו 16 ישובי ספר כדוגמת משמר העמק)

ב- 19 באפריל 1936, פרצו בארץ, מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט (1936-1939).

 קיבוץ משמר העמק עומד בהתקפות יומיומיות המתבטאות ביריות, ובעיקר בשרפות ביער הצעיר.
הנציב העליון מבקר בקיבוץ והבריטים ממנים 15 חברי קיבוץ לגפירים ונותנים להם נשק.

ב - 9.8.36 המצב מחמיר והבריטים שולחים 60 חיילים לעזרה להגנת המקום. החיילים נשלחו לשמירה בחורשה, בכרמים, בפרדס ובעמדות מחוץ לקיבוץ. הם דאגו להביא זרקור מאנגליה שהוצב על מגדל המים. רק באוקטובר שכחו רוחות האימה הסוערות סביב הקיבוץ.

1948, מלחמת השחרור.

ב-4 באפריל 1948, פותח "צבא ההצלה" בפיקודו של הגנרל פאוזי קאוקג'י בהתקפה כבדה על משמר העמק. הייתה זו התקפת תותחים ראשונה במלחמת העצמאות ומטרתה לפרוץ בכיוון חיפה ולנתק את צפון הארץ ממרכזה. בתים נהרסו, חברים ולוחמים נהרגו ובעלי חיים נקטלו ואילו הילדים פונו לקיבוצים בצדו השני של העמק. הקיבוץ כולו נחפר בתעלות והפך למבצר צבאי. לאחר קרבות מרים שנמשכו עשרה ימים, נהדפה ההתקפה, בסיוע של גדודי פלמ"ח.

קישורים לקרב על משמר העמק באפריל, 1948:


תמונות מתוך עמוד "משמר העמק במערכה" באתר ההנצחה של הקיבוץ


כתבה על ספרו של דורון שהם, חבר משמר העמק: הקרב על משמר העמק


הקרב על משמר העמק, באתר הפלמ"ח


הקרב על משמר העמק, באתר ויקיפדיה

 

 

 

 

אין תוצאות