מי כאן רץ כמו אריה כולו און וגבורה,

ראש השנה החדש מגיע בדהרה.

ואת מי הוא פוגש בדרך? את זנב השנה שעברה:

" אווה יקירי  מה  קרה?

אתה נראה כל כך נורא "

" היה דווקא לא רע.

אבל אתה יודע, אוגוסט זו תמיד צרה צרורה.”

” מה אוגוסט בראש שלך תגיד אב. "

” אב אב, אתה צודק, האבא של השרב.

תראה מה הוא עשה לי. אני כבר מטורף.

וגם נגמרו לי כל החברים אני אחרון בשורה

ראש השנה ברח  וחנוכה וטו בשבט... כל השנה שעברה. "

" צריך לדעת איפה להתחיל " אמר ראש השנה הצעיר

"תראה איזה קבלת פנים מכינים לי, תראה איזה מזג אויר.

לא חם ולא קר, רוח טובה בערבים,

 ובמיוחד לכבודי פורחים החצבים. "

"עצור, תקשיב, תקשיב טוב, זמננו קצר.

אומרים תכלה שנה וקללותיה, טוב אז אני נגמר.

אבל  איתי הפעם הקללות לא נגמרות,

אני משאיר לך הפעם צרות צרורות:

הקורונה מתנכלת, הממשלה אינה מושלת,

וראש הממשלה והפמליה ואשתו והילד,

והצוללות, והחשבונות, והמעונות, והמתנות,

והמדינה בדרך.... לאובדן עשתונות.

אני כל כך מצטער אחי, הכול התקלקל.

כל מה שנותר לי הוא רק לאחל

שמה שלא נשתנה בשנתי ישתנה השנה,

שימצאו תרופות ותשקוט המדינה.

אולי הברכות האלה מוגזמות בעיניך,

אך הלוואי שיתגשמו במהרה בימיך.

עצור עוד שנייה, באמת סליחה,

אבל אתה חייב עכשיו לשים מסכה."

"וואלה אחי הפחדת אותי, ממש.

אם הכול כל כך רע, אני כבר מיואש.

אולי תחליף אותי? תתחיל אתה את השנה מחדש ? "

" לא לא, סתם אחי, אני  כבר עייף ומשומש,

 תראה שיהיה לך כיף ,תפוחים ודבש.

אל תיקח אותי ברצינות, בחייך מה כבר אפשר לדרוש,

מזנב שמזמן כבר איבד את הראש?

 יאללה תתאושש כבר, עשה לי טובה,

אל תשים לב לכל קוטר שאתה פוגש בסביבה.

קדימה, רוץ כבר, אתה מאחר למסיבה."