טוטמים

שוב זה קורה לי. בפעם האחרונה ,למי שמעדיף לא לזכור, היו אלה לוחות בטון מסתוריים. אז ,כזכור , זה נגמר בספסלים לנוחיותם של עמלי הקיבוץ השבים מעמל יומם בשדה ובכרם. אחר-כך הופיעו מספרים מיסתוריים וחסרי פשר על קירות הבתים. הפעם ראיתי ,לתדהמתי הרבה, את אדני המסילה החיג'אזית (זיכרונה לברכה) ניצבים במאונך כטוטמים בכל פינה בעמק. טוב לא בכל העמק אבל בכל רחבי הקיבוץ. כפי שהצלחתי לראות בסיורי ברחבי 'הנקודה'. מכיוון שמטבעי אני ספקן אבל גם סקרן, ניסיתי להעלות בעיני רוחי את הועדה וצוותי המשנה שנבחרו  לביצוע המשימה, יושבים ימים כלילות ודנים בעיצובם של האדנים הללו והצבתם במקומות נבחרים על-פי מיקום מדויק שנבחר בתשומת לב לכל פרט.לא הצלחתי להבין . אבל הסוד נרמז לי כאשר הגעתי לצומת "התירס" בכניסה לוואדי זיתים. שם, לאחד מעמודי הטוטם השגיאים , הוצמד שלט המורה מזרחה ועליו כתוב בפונט מוגדל וברור(שנבחר כנראה מבין מספר אלטרנטיבות אפשריות, על-ידי הועדה הנ"ל) שנה טובה. מכיוון שמטבעי אני פונה בעקבות השלטים המכווינים אותי. ומכיוון שלא היה על אותו טוטם שום שלט הכוונה נוסף המצביע על כיוון אחר, פניתי בעקבות החץ מתוך כוונה להגיע במועד לשנה טובה יותר מזו שרק עכשיו הסתיימה. הגעתי לשום מקום.

טוב. לא בדיוק לשום מקום אלא לחוות החיות המקומית בה מתגוררים כבאחרית הימים, כבש עם כלבים בגודל אריה. וגדיים רובצים עם נמר בגודל חתול מנומר. והעיקר, חמור נוער בקולי קולות על מר גורלו וגורלנו.

למראה החמור המגודל (כמעט פרד) חדרה אל מוחי היגע ההבנה שלא רק לחמור לא מראים חצי עבודה אלא גם לקטני אמונה מעצבנים כמוני.     הטוטמים שאותם ראיתי . אותם עמודי עץ מסורבלים שנוצרו לפני יותר ממאה שנים מעצי האלון הגדולים שצמחו בגבעות הארץ, ושימשו את האימפריה העות'מנית להנעת חיילים וסחורות ברחבי האימפריה הגוססת שלהם. ובכן, אותם עמודי טוטם (אדני רכבת בעברם) נועדו לקבל שלטי הכוונה אשר יקלו על שכמותי להתמצא ברחבי הקיבוץ ולמנוע מאתנו לתעות ללא תכלית בחיפושים אחרי דירתם החדשה של בנינו או נכדינו (למי שכבר יש כאלה) בהנחה שאותם בנים נמצאו ראויים ועשויים מחומרים נכונים להיות חברי קיבוץ ולזכות בדירה שיש לה כתובת ושלט שיוביל אליה. נחה דעתי ונרגעתי במידה רבה. שנה חדשה אחת עומדת בפתח והיא צופנת בחובה שיפורים רבים שיקלו עלינו לעבור את הסגר הנוכחי ואת אלה שיבואו אחריו. בעיני רוחי אני פוגש חבר קיבוץ אלמוני ששואל אותי היכן גר פלמוני (חבר הקיבוץ משנת 1928) ואני כבן לדור ההייטק העכשווי לוחץ על האפליקציה המתאימה בטלפון ומודיע לו "אני שולח לך מיקום תעקוב אחריו" . האיש נעלם לדרכו ומאז אבדו עקבותיו.     שנה טובה לכולם