אין
הערה קצרה למקרא הדיון הארוך והמייגע בעניין היחס בין המוסדות והחברים:
לאלו שעושים, עובדים, מנהלים (כן) אין שום אינטרס אישי. בשנה הבאה הם לא יהיו שם. אני מניח שגם אין להם זמן לשבת ולנסח פמפלטים ארוכים ומפורטים, עם סעיפים ותת-סעיפים וניסוחים מפולפלים. הקהל הקיבוצי יודע בעד מה הוא מצביע ומכיר את הדרכים להגיב ולהתלונן.
יש מקום לדיון עקרוני אבל לא בהקשר לפרטי-פרטים של פעילות כזו או אחרת של המוסדות. גם הדיונים העקרוניים האלה - שהיו מוצלחים ביותר - לא גררו אחריהם שום שינוי. הדרך היחידה לתיקון או שינוי היא להצטרף לאלה העושים במלאכה. ביקורת בדרך הזאת מזיקה בעיקר לבעליה.
ובבניין הקיבוץ ננוחם.
רן גולן
תגובות לדעה:
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!