תגובות
  כותרת פעולות  
לנעמה היקרה
ארז עצמון
08/08/2021 13:32
 טוב נו עניין המזגנים כמובן היה עם קיבוץ שער הגולן. קיבוצים שכנים כך שזה בהחלט בסדר. לעצם העניין, תומך בכל מילה שכתבת. למען הגילוי הנאות, אנחנו המשפחה הרביעית, ואנחנו כן פירקנו. רק אגיד שכמות האנרגיה שהופנתה כלפינו על מנת שנפרק, גרמה לי לחשוב שכל הבעיות במשק נפתרו ולמעשה נשארה רק בעית הגדר אצלנו. בסופו של דבר פירקנו, לא בגלל הסנקציות, פשוט בגלל שאין לי כוח ורצון להתווכח גם כשאני יודע שאני צודק, אבל מכונת הרמיסה הבלתי קשובה בעליל, מנסה לשמור על איזה שוויון לא ידוע, ובטח שאינו קיים.  
חייב להגיד משהו בתוספת לתגובתי
ארז עצמון
11/08/2021 12:43
 שלא מעל דפי האתר אני מקבל תגובות אוהדות בדיוק מאותם אנשים שציפיתי מהם לזה. אין לכם מושג ידידי כמה זה ממלא את ליבי באושר. תודה ענקית לכל אותם שתומכים.  
לא רק ו. תכנון
יורי קוסטא
14/08/2021 08:43
 לצערי העיסוק בדברים תפלים, שהם כמעט חסרי משמעות עבור כלל הציבור, כדי לשמור על מראית עין כלשהי של שוויון שכבר מזמן לא קיים על חשבון החבר שקיים לחלוטין מופיע בתחומים רבים, ומהווה חלק משמעותי מעיסוקם של בעלי תפקידים. עוד יותר לצערי לעיתים זה מלווה בעיוות האמת, התעלמות מצרכים ומרצונות והכל בשם הצמדות לאידיאלים שחלפו מן העולם.  
סתם עוד סיפור באותו עניין
דורון שהם
18/08/2021 11:45
 לפני שנים אחדות קיבלתי מהקיבוץ (רכז המשק טרח לציין את עניין הקיבלתי הזה ולהדגישו!) דירה חדשה וגדולה מעבר לכל דמיון. הודתי מכל לב למוסדות הקיבוץ שזיכו אותי בדירתי זו.(שאותה אגב לא ביקשתי ) אבל אהה הדירה נשקה לכביש עמוס בתנועת רכבים וקלנועיות .קרוב ממנו הייתה גם מדרכה סואנת למדי. מכיוון שחפצנו בפרטיות מסויימת עד שיגדלו השיחים הירוקים שהקיבוץ ברוחב ליבו של הגנן שתל בין הבית והכביש, פרסנו משוכה של מקלוני במבוק דקיקים וצפופים אותם הצמדנו למעקה הברזל שהקיבוץ בנדיבותו סיפק לנו. נקראנו מייד לבירור ונדרשנו להסירו. לא ננקטו סנקציות וחומת הבמבוק בודדה אותנו מעיני הציבור. חלפו מספר שנים וחפצנו במשטח בטון צר לאורח השיחים שגדלו בנתיים. מהבניין נאמר לנו שצריך לקבל אישור מועדת התכנון. כאזרחים טובים אכן פנינו לועדה שנציגה מיהר והגיע לבדוק את השטח ולבחון האם הוא ניתן לאישור. לאחר הבדיקה הממצה ובחינת ההשלכות הכלכליות של המשטח על עלויות הארנונה של הקיבוץ.נאמר לנו שנוכל לקבל את האישור המבוקש אך בתנאי שנסיר את חומת הבמבוק הפרטיזנית שכבר הייתה חבוייה בין השיחים . אכן מצבה של חומה זו היה רעוע למדי אך איש לא היה יכול להבחין בכך . סופו של התהליך היה כמובן ויתור על האישור הנדרש ועל המשטח המבוקש. כמובן תוך חיזוק מחדש של חומת הבמבוק באמצעות אזיקונים חדשים שנקנו מכספנו בעלות של כ-11 ש"ח . ובא לציון ולקיבוץ גואל.  
1
יהודה תלמי
19/08/2021 12:03
 מתפתח כאן דיון קיבוצי בנושא שעל סדר היום. חסרה לי השתתפותם של המוסדות הנוגעים בדבר. לדעתי כשנגיע לסכם את "2030" יתבקשו הנוסדות הנ"ל להשתתף בדיונים האלה כאן, לא להתווכח עם כל אחד על הגדר שלו אבל להתייחס ולהתמודד עם הבעיה העקרונית. נראה לי כי יהיה נחמד אם הדבר יקרה כבר עכשיו. יורי טוען כנגד ”התעלמות מצרכים ורצונות של חברים בשל הצמדות לאידאלים שעבר זמנם." חיפשתי את המלה "אידאל" בגוגל ומצאתי "ארון קיר ברוחב 1.8 מטר'". התעקשתי וחיפשתי "אידאה" ומצאתי " חברת תוכנה במשמר העמק". יורי צדק עבר זמנם. אבל המשכתי להתעקש ומצאתי: "אידאה - מחשבה מופשטת המשמשת תפקיד משמעותי בעיצוב המציאות". המחשבה המופשטת שלי בנושא הנדון כאן נובעת מהאידאל הקיבוצי הישן ההוא, "שיתוף ושוויון ". נכון, שני אלה כבר פחות משמעותיים בחיינו, אבל הם עדיין מהווים מסגרת לאורח חיינו כאן. אני בהחלט חושב שאדם יכול וצריך להשתתף ביצירת סביבתו הקרובה, אבל תוהה עד היכן יכולה האמירה הזאת לשנות את פני הקיבוץ. ומכאן השאלה, האם ועד כמה תשתנה תפיסת השיתוף והשוויון שלנו, כאשר יהיו הבדלים משמעותיים בין חצרות בתינו. הרי לא רק ”האידאל מעצב את המציאות", גם "המציאות קובעת את התודעה". ולא התייחסתי כלל לפן האדריכלי של הנושא.