אני יודע שרק חלק מאותן פונקציות יזכו באמת לקום ולהפוך לנכסים דלא-ניידים וברי מימוש בעתיד. ובכל זאת לא יכולתי להימנע מלעצום את עיני ולחלום על אותה שדרה דמויית ה"שאנס אליזה" בפריז.

אצלנו כך ראיתי בדמיוני היא תיקרא אולי "צ'אנס עליזה" או כל שם אחר שיבחר בהצבעה בכללפי. ובכן, אותה שדרה מפוארת היוצאת מרחבתו הדרומית של חדר האוכל ומטפסת דרומה לעבר המגדל המתנוסס מעל כיכר הכפר, כפי שהיה מי שכינה את המיזם.

מלא הדר ואון המסמלים את איתנותו הכלכלית והחברתית של הקיבוץ! לארכה של השדרה יהיו פזורות ,משני צדי הבולווארד, כל אותן פונקציות שיזכו לרוב קולות בהצבעה באתר הקיבוץ. גולת הכותרת של המיזם ,אותו אני רואה בחלומי, הוא חבר קיבוץ גבה קומה עומד על ראשו של המגדל ושר דרך מערכת הקריזה ,בקול בס עמוק מרטיט, את המנון הקיבוץ "מעל המגדל סביב אשקיפה". עשרות בני נוער וקשישים נעצרים על מקומם ונושאים עיניהם אל מעלה הגבעה. כאיש אחד הם נוטשים את מקומות הבילוי הפזורים לאורך השדרה ונוהרים אל אתר משמר-העמק הקטנה הממוקם למרגלות המגדל.חזיון אור-קולי מדהים נערך מדי יום בשעת הערב המוקדמת. חזיון המרתק אליו עשרות רבות מילדי הקיבוץ החפצים לחזות במו עיניהם כמה קשה היה פעם. וכמה נפלא היום.

ואז התעוררתי משרעפי ונזכרתי שגם פעם היה לא רע, כך גם היום וכך יהיה בעתיד