"ענף"
חדש נולד בקיבוצנו – ענף ההסעות. עובדה זו מעלה מספר תהיות:
1.
מתי, איך ועל ידי מי התקבלה ההחלטה?
2.
האם זה ענף שירות או ענף יצרני?
3.
אם זה ענף יצרני – מהי התוכנית העסקית שלו, היכן ועל ידי
מי אושרה?
4.
אם זה ענף שירות מהו התקנון שלו והיכן ועל ידי מי אושר?
אלו אינן סתם שאלות קנטרניות וברצוני להבהיר את עמדתי.
ראשית אני רוצה לציין שאיני חולק על נחיצות השירות הניתן על ידי גוף זה, כפי שאין
לי אף מילת ביקורת על דרך ניהולו והתנהלותו. להיפך – גם אני נזקקתי לו לעיתים
וקיבלתי מענה מצוין. אינני חולק גם על היוזמה לנצל שעות פנאי של חברים שאין להם
ענף או שעבודתם חלקית, למען מתן שירות זה. אני רק תוהה מדוע אנחנו נזקקים לרמייה
העצמית בסגנון ישראבלוף. אף חבר שעוסק בשירות זה איננו באמת מתפרנס – שכן אף שקל
אינו נכנס לקיבוץ בפועל. בסך הכל עברו מספר שקלים מהחברים לקיבוץ (שהוא – למרבה
הפלא – החברים). הדבר דומה לבעל מסעדה האוכל במסעדתו ומשלם בקופת המסעדה את החשבון
ובכך מגדיל את הכנסותיה, אותם הוא (בהיותו הבעלים) מכניס לכיסו.
אין שום
צורך בכך! אפשר לחסוך את כל "הסיבוב" של השקלים מכיסי החברים (שאינם
דלים) לקופת הקיבוץ (העשיר). שאם לא כן – השאלות דלעיל הופכות להיות מאד
רלוונטיות.
אשמח
להערות – אמציה.
תגובות לדעה:
שרות חיני
לאמציה
לאמציה בהמשך לתגובת יריב
עבודה אינה בהכרח פרנסה
שרות הסעות