מ"ה דעתי

מעבדות לחבות
יהודה תלמי | 11/12/2020 | 0 תגובות

 

משיצא העבד לחירות, הנו חופשי לגורלו.

לעמוד  על אדמה חדשה,

לחוש את האוויר הטרי, את הרוח.

לראות את השמים המכוכבים ולצעוק מאושר.

להתחיל מחדש.  

החירות היא ראשית החופש,

החופש הוא ראשית החובה.

כל הדרכים נפתחות עכשיו לפניו.

עליו החובה לבחור לו בדרכו שלו.

בן חורין לבחור בה מבין כולן.

על הבטחות נופיה ועל העמל והיגיעה אשר בטרשיה .

לדעת שאלה וגם אלה שלו הם.

וזה האושר.

משפרחה הציפור  מכלובה, הרי היא חופשייה

לבחור את נתיבה בשמים.

 

הוסף תגובה

תגובות לדעה:

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!