על פרפרים ואנשים
התרגשות עזה תקפה אותי כשראיתי על לוח המודעות את
מועד הרצאתו של אחד, דובי בנימיני שמו, בנושא פרפרי ארץ ישראל. ובכן, מכיוון שאני
עצמי הדיוט מוחלט בנושא הפרפרים (למעט ידע כלשהו בפרפרים אנושיים) חשבתי לעצמי שיש
הרבה עניין בהרצאה מסוג זה לחלק מהאנשים.
מכיוון שהמומחה היחיד לתחום הפרפרים שאיתו נפגשתי
מימי הוא דן חדשי הזכור לטוב ומכיוון שזכרתי לו חסד נעורים על תרומתו כגזבר הקיבוץ
להקמת מועדון הח"צ (הקסמניה ז"ל) נזכרתי למקרא אותה הודעה על הרצאתו של דובי
בנימיני, בסיפור הבא: בשנת 1981 חזרתי לקיבוץ ולאהבתי הישנה, עבודה בעדר הבקר של
הקיבוץ. בעיצומו של הקיץ של אותה שנה פנה אלי דן וביקש שאגייס בשבת הקרובה את נערי
הבוקרים , שבאותן שנים היו מיקי אופיר ואלחנן יזדי, וביחד נעלה לחלקה שליד קיבוץ
רמות מנשה אותה הוא מבקש לגדר בגדר תיל כדי למנוע מהכבשים של רמות מנשה לאכול צמח
נדיר בשם "קדד גדול פרי" שהוא מזונו ומשכנו של פרפר נדיר ביותר בשם "כחליל
הקדד".
ובכן, בקשה של דן כמוה כפקודה בשבילי. במיוחד
באותו זמן שבו ביקשתי מעצמי לעשות רושם טוב על חברי הקיבוץ כדי שיסכימו לאמץ אותי
לחיקם בשובי מעזיבת הקיבוץ, בשבת אכן יצאנו חמושים בסלילי תיל ועמודי פלדה ליעד
שאותו הראה לנו דן. חלקה של 20 מטר לרוחב וכ30 לאורך שאותה הסכימו נוקדי רמות מנשה
להקצות למשימת הצלת הפרפרים הנדירים.
לא אלאה את הקוראים בתלאות מבצע הגידור . כל מי
שמכיר את האזור יודע שאין בסביבה אפילו סנטימטר רבוע אחד שאיננו אבן גדולה או סלע
גדול יותר. מה גם שעל גבעה חשופה באמצע הקיץ השמש עושה שמות בתלתלים בלונדינים
(כאלה היו לי אז בשפע) ובכל גוף אנושי אחר. בסופו של יום מפרך היה השטח ,למרות
הכל, מגודר למשעי ומוכן להגנת הצומח מפני עדרי הצאן המורעבים. עייפים אך מרוצים
חזרנו לקיבוץ ודיווחנו לדן שהתעורר ממנוחת הצהרים של שבת שהמשימה הושלמה. אוכלוסיית
הפרפרים ממשפחת "כחליל הקדד יכולה להיות רגועה עתידה הובטח.
חלפו חודשים רבים והעניין כמעט נשכח ממני מה גם
שמיקי ואלחנן כבר התגייסו לצבא ומלחמה בלבנון עמדה לפרוץ מרגע שבו רפול ואריק שרון
קיבלו לידיהם את מושכות הביטחון של מדינת ישראל.
אבל הסיפור לא נעצר כאן. באופן אירוני למדי באביב
שאחרי אותו קיץ עקוב מדם סיפרתי את עלילת הגידור והפרפרים הנדירים לידידי אלדד
אמיר ,שהוא מומחה בפני עצמו לצומח ארץ ישראל , לתימהוני הרב הוא אמר בנונשלנטיות
הרגילה שלו " מה אתה מדבר האזור מלא בצמחים האלה (קדד גדול פרי) וגם פרפרים
כאלה לא חסר פה בוא ותראה בעצמך. בנסיעה קצרה ל"הר החלק" הוא הראה לי איך
נראה שיח הקדד ממשפחת הקטניות ופרחיו
הצהבהבים. פרפרים התעופפו סביבו בהמוניהם פורשים כנפיים כתומות אדמדמות כמתגרים בכמות
הזעה שהוגרה כדי לשמור להם טריטוריה זעירה בשולי קיבוץ רמות מנשה כאשר הם בכלל
מעדיפים את מרחביו הפתוחים של אזור משמר העמק, בעיקר בגלל שאצלנו לא ראו כבשה
במרעה כבר עשרות שנים וצמח הקדד שגשג באין מפריע. כאשר פגשתי את דן באחד הימים
ושאלתי אותו בעניין נדירות של צמח הקדד גדול הפירות הוא חייך מתחת לשמו הגדול ואמר
בשלווה " נכון אבל אם לא הייתי מספר לך את הסיפור היית משקיע את הזמן והמאמץ
לעשות את העבודה הזאת?
מה אני יכול לומר. צודק! אבל מאותו יום ,כבר 40 שנה אני אוהב את הפרפר
הקטן והיפיפה הזה שהיום דרך אגב נקרא "צמריר הקדד"
תגובות לדעה:
פרפרים ואנשים