הרהורים מקדימים לדיון בהפרטת המזון
זו עונת השנה בה משתבשת עלי דעתי מכיוון שריח היסמין מטריף את חושי וסוחף אותי למחוזות המחשבה , שבשאר עונות השנה חולפות להן במוחי מבלי להתעכב. ובכן, במהלך השוטטות של מחשבותי, נזכרתי בתופעה שאני נפגש איתה מדי פעם בשעת משחק "הברידג'" שאני וחברי נוהגים לשחק מדי שבת ולמה (חוץ מאותו ניחוח משכר של יסמין שכבר תיארתי)אני נזכר דווקא במשחק זה? ובכן, ברידג' הוא כידוע משחק של מחשבה. יש שחקנים שגם במהלכים טריוויאליים ומובנים לכל מתחיל במשחק, נוהגים לקחת את הזמן ושוקעים במחשבות במצח מקומט ממאמץ.שאר השחקנים מחכים בסבלנות לתוצאות החשיבה המאומצת והנה להפתעת כולם, אחרי כל אותה חשיבה, מתבצע מהלך כל-כך מופרך שכתוצאה ממנו השחקן החושב מפסיד בביצוע חוזה קל ופשוט. ואיך כל זה מתקשר להפרטת המזון? בהמשך אביא פירוט נרחב של דעתי בנושא.בשלב זה אני רק משתאה נוכח הזמן הרב שהשקיעו הצוותים המלומדים בהכנת ההצעה להפרטת המזון כאשר(לדעתי האישית וללא כל מחקר מעמיק)התוצאה שאליה הגיעו הייתה (שוב רק לדעתי) מתקבלת גם בכל פורום מקרי של הדיוטות וללא ריכוז מאמץ כל-כך גדול. תוצאה שמתעלמת מכל -כך הרבה נתונים עד שאינך מצליח להבין איך בכלל הגיעו אליה. אולי הם הצודקים ואני ,רק בושם היסמין הוא שמשבש את דעתי.
תגובות לדעה:
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!