ומכאן במעבר חד לעניין תהליכים באופן כללי. ובכן, אני אוהב תהליכים ממושכים כמשתמע מהסיפור הנ"ל. בסופו של דבר ייצא משהוא טוב. אבל גם בתהליך 20 -30 כמו בסיפור אינני מצליח להבין מה רוצים להשיג מלבד משיכת זמן(שזה ,כאמור דבר טוב לעצמו) והתעסקות של מספר יודעי סוד במשך תקופה ארוכה בנושאים עלומים שהאזרח הפשוט איננו מבין ואינו רוצה להבין. בקיצור זה משהו שדומה קצת למשחק "סבתא בישלה דייסה" אני כמובן מקווה לא להיות הזרת שנשארה בלי דייסה.

אני לא יודע מה המשמעות של צמד המספרים 20 -30 אבל אני משער שהכוונה לעשור המתקרב ולתכנון עתיד הקיבות בעשור הבא. טוב אנשים בגילי  כבר קצת מאבדים עניין במספר שנים כזה גדול. אבל אני כן זוכר ,היטב , צרוף מספרים דומה שהיה " 30-20" ה'. זה מספר הדגם של טרקטור ג'ון דיר.(היו 6 כאלה בקיבוץ) שבתעלול מכאני מופרע הגיע למהירות נסיעה מופרזת שאף טרקטור אחר מעולם לא חווה. 30-20 ה' היה לכן משאת נפשם של כל המוסדניקים שזכו בחברות בקיבוצי הסביבה. היו כאלה לא מעט, אני לא! אבל כחובב נהיגה פרועה ומהירה התנדבתי פעם להחזיר את ה-30-20 ה' מהזורע אחרי שמי שחברתו אז גרה שם ביקש להשאר לישון בהזורע. ובכן,כאשר שני רצונות מנוגדים נפגשים הפיתרון הוא מרהיב. וכך היה אני זכיתי לנהוג בג'ון דיר המהיר ביותר ובן כיתתי זכה ב... טוב זה משהוא שלא נפרט כאן. בדרך חזרה לקיבוץ בעוד שערותי מתבדרות ברוך ואני שועט במהירות על הכביש הריק חלפה על פני מכונית של הקיבוץ ובה זוג חברים נשואים אבל לא זה לזו שהגיחה משביל צדדי. הבחנתי בהם באיחור אבל לשמחתי הם לא עצרו אותי אלא המשיכו בדרכם אל הקיבוץ. החזרתי את ה-30-20 למקומו בסככת הטרקטורים והלכתי לישון מלא סיפוק. אני הנחתי ללא צל של ספק שגם חברי לקבוצה וגם זוג החברים שפגשתי בדרך נרדמו מחייכים ומלאי סיפוק לפחות כמוני. למחרת כבר בשעת השיעור הראשונה קיבלתי זימון למזכירות הקיבוץ (בירור ראשון מתוך עשרות שצברתי בהמשך חיי) לבירור בקשר ל"גנבת" טרקטורים של הפלחה לנסיעות ליליות. אורי אלג'ם המזכיר נזף בי ארוכות אבל הסכים לא לנקוט אמצעים חריפים יותר אם אשמור את פי סגור ואוסיף עוד שלוש העברות עדר בזמן הלימודים. מבחינתי יצאתי מורווח בעיסקה הזאת ועל-כן לא אוסיף עוד פרטים. יהי זכרו של ג'ון דיר

30-20 ה' ברוך.

דורון שהם