בדרך ל2030-התהליך החברתי-נייר עמדה דורון נדיב
הקדמה
ראשית חשוב לי לברך את יוזמי התהליך החברתי על פועלם בקידום התהליך. לדעתי חשוב כל מספר שנים לשבת על המדוכה לשיח רחב בין חברים וחברות על עתיד הקיבוץ, כדי לבחון את הישגינו, את הנקודות לשיפור, את החוזקות והחולשות.
אני באופן אישי כמו חברים רבים רואה בשיח הרחב הזדמנות לחזק ולקדם את קיבוצינו השיתופי, כאשר "חזון הקיבוץ" עליו הוחלט בשנת 2015 מהווה את נקודת המוצא לתהליך, וממנו אנו צריכים לגזור את צעדינו הבאים.
מצב קהילתי-חברתי
בדף שחולק לחברים(אפריל 2019) ע"י הצוות שמוביל את התהליך נכתב:
"לשמחת כולנו, הקיבוץ מצליח מבחינה עסקית, אך במקביל עולים סימני שאלה ותהיות בנוגע למצב הקהילתי-חברתי".
תמיד טוב להעלות סימני שאלה, לשאול לבקר לבחון ולבדוק.
לכן למרות שאני באופן אישי חשבתי שהמצב הקהילתי חברתי של הקיבוץ הוא טוב, או טוב מאוד בררתי את הנושא, והתברר לי:
שבקבוץ פועלות כ37 ועדות, בתחום החברתי, אותן מאיישים כ 200 חברים כאשר חלקם פועלים ביותר מוועדה אחד, סה"כ בקיבוץ יש 586 חברים נכון לסוף 2018, זאת אומרת שכל אדם שלישי(2.93 לייתר דיוק) פעיל בוועדה.
בתחום התרבות פועלים 11 צוותי חגים ומועדים כאשר בכל צוות יש כ4-5 חברים, סה"כ כ 50 חברים בצוותים אלה, ובכל חג משתתפים בהפקה, ובהופעות כ100 חברים.
לאורך השנה כמעט כל יום חמישי בערב או בשישי יש ערב תרבות.
בתחום תרבות הפנאי-משתתפים כ200 חברים, ב23 חוגים.
דף תרבות הפנאי שאנו מקבלים כל חודש גדוש בפעילויות קבועות כגון: מפג"ש, אליס בקפה, חוג אומנות, ולא קבועות, שהן הרצאות, טיולים ועוד ועוד.
כך שקשה מאוד לסכם את הפעילות למספרים אך לפחות 3 פעמים בשבוע מתקיימות פעילויות, שהסיכום שלהן כ156 בשנה.
בתחום מעורבות חברי הקיבוץ בחברה הישראלית יש כ120 חברים הפעילים בתחום.
הנתונים מספרים לנו שמצבנו בתחום החברתי קהילתי הוא טוב מאוד, וקיבוצים רבים וקהילות שונות היו, כך אני מעריך, חפצות להתברך במצב דומה.
סביבה משתנה במהירות
"כיצד(והאם) עלינו להגיב לשינויים הרבים שמתחוללים סביבנו ובתוכנו", כך נשאל באותו הדף.
מטבע לשון שחוקה זו מופיעה בהרבה חוברות שינויים בקיבוצים שעברו לשכר דיפרנציאלי, לאמור תראו מה קורה מחוץ לקיבוץ, איפה הם ואיפה אנחנו.
השאלה הראשונה שצריך לשאול האם "השינויים הרבים שמתחוללים סביבנו", הם שינויים שמבחינה ערכית מוסכמים עלינו, האם הם מקדמים את החברה הישראלית, והקיבוצית או מפוררים אותה.
לדוגמא הפגיעה המתמשכת בדמוקרטיה הישראלית, והשחיתות הגואה,
המדיניות החברתית כלכלית, שמובילה לאי שוויון בלתי נסבל למצוקה, ולפערים חברתיים, שמפוררים את החברה.
הגזענות, המשך הכיבוש המתמשך ועוד.
לדעתי אנו חייבים להגיב לאותם שינויים אך מנקודת מבט של חברה אלטרנטיבית, חברה השואפת לצדק חברתי במובן העמוק של המילה, במובן של שוויון ערך האדם והעבודה, שותפות, דמוקרטיה ועוד, או בקיצור קבוץ שיתופי.
סיכום
בחלק נכבד מהצעות הצוות כנושאים לדיון ולפעולה נראה לי שחשוב לעסוק כגון: אחריות משותפת ואישית, השפעת הצמיחה הדמוגרפית על חיינו, משמעות חיי השותפות והשוויון כיום בקיבוץ, ועוד.
אך נקודות המבט על עצם הדיונים היא הקובעת.
ולכן חשובה ההבנה שאנו מגיעים לדיונים אלה כקיבוץ שמבחינה חברתית קהילתית מצבו איתן, אך נקודת המוצא שלו שהוא אינו שוקט על שמריו, ומטרתו המרכזית היא לחתור לשיפור, ולתיקון חברתי העומד ביסודה של כל חברה בריאה ושואפת צדק. וכחברה אלטרנטיבית השואפת להשפעה על סביבתה ברוח ערכי הקבוץ.
תגובות לדעה:
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!