דרך קצרה ארוכה

אחד התהליכים המוזרים המתנהל בזמן האחרון במקומנו, הוא תהליך תכנון מרכז הקיבוץ.  מסרנו את התכנון הזה למתכננת חיצונית, מבלי שהגדרנו לה מה אנחנו בעצם רוצים. למה הדבר דומה? למישהו שמבקש מהטבח שלו להכין עבורו סלט. לטבח יש שתי אפשרויות, הראשונה היא  לשאול איזה סלט אתה רוצה? סלט עגבניות, סלט ביצים סלט חצילים וכו' .. ?והאפשרות השנייה היא להכין סלט כטוב בעיניו, בידיעה ששכרו מובטח, ושגם אם הסלט לא ימצא חן, הוא יהיה מוכן להכין עוד סלטים לרוב, עד שהלקוח יהיה רעב וייקח סוף כל סוף סלט כלשהו. הסיפור מסתבך עוד יותר כאשר במקום מבקש סלט אחד, יש 500 מבקשי סלט שכולם יצטרכו לאכול את אותו סלט עצמו. האחד מבקש סלט מלפפון, השני סלט דגים, השלישי בלי כרובית, והרביעי רק על צלחת. מאיטליה. הטבח שמצד אחד מובטחת לו פרנסה לכל החיים, אבל מצד שני העובדה שכל סלט שיכין ייזרק לאשפה. 
מי שנכח בפגישות עם האדריכלית שהופקדה על תכנון מרכז הקיבוץ,  שם אולי לב שהיא שבה ושאלה אותנו מה אנחנו רוצים במרכז שלנו. איזה סלט אתם רוצים ? אנשים שונים דברו על נושאים שונים, כולם שמחו על הזכות שניתנה להם להביע את דעתם. ולאחר מכן הועבר התכנון, לאדריכלית, יאללה תעשי לנו סלט. וזאת מבלי שקיימנו הליך של  שיחה, שכנוע הדדי, והחלטות דמוקרטיות. בעולם הארכיטקטורה קיים מושג "הנחיות למתכנן",  שהן מעין פרוגרמה מסודרת שמגדירה למתכנן מה אנחנו רוצים לראות בתכנית שאנחנו מבקשים. תפקיד המתכנן הוא לארגן ולגבש תכנית בהתאם להנחיות האלה.  ואכן, מסתבר שהאדריכלית שלנו מבקשת את ההנחיות. בדף לחבר פורסם: " צוות מרכז הקיבוץ בקש לקדם את ההחלטה על עתידו של הבית על מנת שיוכל להתקדם בתכנון הכללי ". האם זאת ההחלטה היחידה שעלינו לקבל על מנת לאפשר לאדריכלית להתקדם בתכנון הכללי? האם אין נקודות נוספות שעלינו לברר לעצמנו טרם הגשה לתכנון? לדעתי יש ויש.להלן כמה דוגמאות: 
הוצע למשל לחפור חלק ניכר של המרכז ולבנות קומה תת קרקעית. היתרונות ברורים, ייווצר שטח נוסף שיאפשר לנו לרכז אליו פונקציות מהפריפריה ויוסיף לנו פתרונות חניה, וכתוצאה מכך גם ישתחררו שטחים החסרים לנו כל כך לבניה. החסרונות ברורים גם הם: משך זמן בניית המרכז יתארך, והמחיר כמובן יאמיר מאד. מי אמור להחליט בעניין הזה? האדריכלית? על מחיר ועל זמן? והרי רק על ווריאציית החפירה נדרוש להכין לפחות שלוש אלטרנטיבות. 
הוצע למשל לבנות בית קפה גדול. האם הזכות לקבל או לדחות את ההצעה תישאר בידי האדריכלית? האם קביעתה השלילית תבטל את ההצעה ותשתיק את המציעים מבלי לתת להם לנסות לשכנע  את הקיבוץ בנחיצות הצעתם? או שמא היא תקבל את ההצעה ואז יקופחו זכויות הדיבור של מתנגדיה?
הוצע למשל לבנות בית קיבוץ. האם איננו צריכים לברר לעצמנו איזה פונקציות יכול הבית הזה למלא, והאם כתוצאה מזה הבית דרוש בכלל ? האם נשאיר זאת לשיקולה של המתכננת?והאם אין צורך לדרג בשיחה ( כשם שדורג בסקר הפרטני ) איזה פונקציות אנחנו רוצים לראות במרכז ועל איזה מבנים אנחנו מוכנים לוותר לשם כך? 
לדעתי עלינו לדון במכלול האספקטים של תכנון המרכז למאה השנים הקרובות, עוד לפני העברתם לתכנון. נ.ב  אכן נראה שהמתכננת, לאור ניסיונה הרב, יכולה בהחלט לסייע לנו בשיחות שתעסוקנה בגיבוש הפרוגרמה.

שנה טובה. יהודה תלמי