מ"ה דעתי

יאללה בלגן
יהודה תלמי | 14/06/2020 | 1 תגובות

זוגות זוגות הם עלו לתיבה

ונוח עומד ומשגיח.

זוגות זוגות, זכר ונקבה,

והגשם צולף ומטיח.

נוח קופץ עם גלגל הצלה,

מציל עוד חרדון עוד אפרוח.

ותיסע התיבה ברוח הגדולה

ובקושי הצילו את נוח.

נותרו מאחור יצורים מסכנים

נלחמים במבול המים.

נוח, חכה ! הם צורחים אין אונים,

ותעל שוועתם לשמים.

ריבונו של עולם, אמר אלוהים,

מה הצרחת הזאת?

אני לא רואה כלום, יש המון עננים,

אבל הצרחות נוראות.

מה הם חושבים שאני לא שומע?

מה הם חושבים שאני עץ?

מילא שרק אנוכי אשתגע,

אבל כל העולם יתפוצץ.

שלח את ידו וילמדם לשחות,

והפכו  לדגים כולם.

לא טבעו, אך סתמו את הפה לפחות.

נעשה קצת שקט בעולם.

 

 

 

הוסף תגובה

תגובות לדעה:

מילים כדרבנות

דורון שהם | 15/6/2020
כרגיל יהודה הצליח לקלוע בחריזה לדעתי. זה נכון לקיבוץ ונכון למדינה ונכון לעולם כולו. בקורת תמיד נתפסת כרעש שיש להשתיקו. או כ-קישקוש שאפשר לבטלו.