מזון לנשמה
"יום אחד, לאחר שהגשמים ניתקו אותנו מכל מקום שבעולם, והלילות היו ארוכים ארוכים, וגם נגמר עד לפירור האחרון הלחם שהובא מחיפה, ולא היה במה לכרסם את השעמום – הלך אריה שוֹפֶר למחנה הקבוץ בעפולה והביא משם את הפטפון.
קמה צעקה – הקבוץ מחה בקולי קולות – איך ייתכן? אנחנו הרוב! ועמנו ילדים רכים! איפה נשמע דבר כזה שמיעוט יכתיב לרוב? שוד. הצילו!
וכמובן, המעוט ניצח, כי בעפולה בנינו את בית פיינגולד ובו ראי-נוע, שם דולק גרין ליווה את הסרטים האילמים בנגינת פסנתר נהדרת ולקיבוץ כניסה חופשית.
אבו-שושא ומוזיקה, רמת החיים עלתה. מלבד זה בעפולה היו הילדים- שירתם, שאונם, ופה רק אנחנו".
(1926 מזיכרונותיה של חברתנו רגינקה שלומי)
*
מוזמנים לעיין בפרקים מהאלבום 'את לי פינת יקר', ובו אוצרות תרבות שיתופית.
