"ציורים" – אמיר גינת מאי 2015 

עיניים ירוקות, טרבוש כחול ארסי משהו, פנים יפות וחזקות של איש מדבר מהפנטים אותנו במבט הישיר והמפתיע כל כך.

אמיר הוא זמר מחונן המעטר את חיינו ביפי קולו, ואת חגנו וחולנו בהופעתו התרבותית, הצנועה, הנעימה והשובה לב כולנו – פתאום צייר .

 את המוסיקה שבו והשירה המתנגנת תמיד בכל ישותו – הופך אמיר לפתע לניגון של צבעים. צבעים עזים, חזקים, מנוגדים ולפעמים זועקים מן הבד.

אמיר נולד בקיבוץ כפר מסריק ועוד בילדותו חיבב את הרישום. "כצייר הכיתה" היה רושם את מוריו וחבריו ויוצר מהם קריקטורות לעיתון. בהמשך למד בחיפה אצל הצייר גרשון קניספל, שהטביע בו חותם של רשם מעולה.

לימים עבר למשמר העמק, הקים משפחה, התערה בחברה, בעבודה במטעים ובתרבות.

מעבר לשירתו היפה, הייתה ידו הקלה רושמת דמויות בשיחת הקיבוץ, בחזרות המקהלה  ובמשפחה. הוא המשיך ללמוד רישום אצל אריה רוטמן באורנים, אך בצניעותו הרבה – כמעט ולא ראינו יצירות אלה.

את המעבר הגדול מ"רשם בסתר" לציור, עשה בשנים האחרונות דווקא בחוגי ציור של המועצה בהדרכתה של מרים ביטמן.

אמיר ממשיך באהבתו לרישום, לתיאורי, לריאליסטי, אך הוא עושה זאת בצבעים, צבעי אקריליק חזקים, טעונים ומלאי ביטוי.

"אני אוהב נופים ואנשים" יאמר "ובכל מקום שאני הולך, מטייל בארץ או בחו"ל, אני מסתכל על האנשים החולפים על פני, מנסה לנחש מה מאחורי הפרצוף, האם חלק מנשמתם מופיעה גם בפניהם".חלק גדול מהציורים הם לפי צילומים שלו ושל אחרים, עם הרבה אנטרפטציה אישית, היוצרת אנשים עם אופי, עם סיפור, עם שם.

כתבה אורה בנטוב רון, לכבוד התערוכה של אמיר שהוצגה בגלרייה משמר העמק