הפעם נספר סיפור על פשפש,

שהעם קורא לו פשפש האש.

בזאולוגית הוא נקרא אדמון מצויר,

או פנדור אדמוני שזה אותו הדבר.

גבו אדום עם נקודות שחורות

וכמיטב המסורת מסריח מהראש.

בזאולוגית הם יושבים בצבירים בגן,

ומטיילים  להם בטור, ראש  בישבן. 

למה  לספר סיפור כל כך  משעמם?

כי  קוראים להם חנייפס. עכשיו מתחמם?

והתרגום מיידיש יהיה כמובן

חנפני החצר, או לקקני הישבן.

צבירי חניפס מתכוננים תחת האבנים

לאליפות העולם בליקוק ישבנים.

ראש בישבן ראש בישבן וישבן בראש.

נו אז קצת מסריח ,מה אפשר כבר לדרוש.

אך לאחרונה זיהו זואולוגים שמאלנים

שהטור צועד לאחור במקום לפנים.

בראשם צועד ראש נטול ראש,

ובזנבם מתפתח רעל ורוש.

אז איך לעזור לכל המסכנים ?

אולי למלכת הלבבות פתרונים.