צפיה שמתגשמת
כל ימי חיינו אנחנו מצפים למשהו. בגיל הילדות ציפינו לגדול מספיק כדי לראות משחק כדורסל עד הסוף או סרט גם בגלגל השלישי. קצת מאוחר יותר ציפינו לכמה שערות על הלחיים שנוכל להתחיל להתגלח. אחר כך ציפינו ליום הגיוס לצבא ומיד למחרת ליום השחרור. ככה עוברות השנים מציפייה לציפייה. יש מתח באויר ויש למה לחכות כדי לקום בבוקר של יום חדש. בסופו של דבר ככל שהתבגרתי הקטנתי ציפיות . סידרתי אותן לפי עדיפויות ומחקתי את המיותרות. לקראת גיל 70 השארתי לי אחת שאותה טיפחתי באדיקות ותוך נדנוד מתמיד למשפחתי. נכד או נכדה! זה מה שאני מצפה מכם בסך הכל. אחרי כל השנים שעבדתי קשה לספק את הציפיות שלכם (וגם אלה שהיו לי פעם). כמו שאומרת ריקי מ"סברי מרנן" מה כבר ביקשתי?.... אז זהו הציפייה התגשמה ובגדול! אני סבא גאה. כפי שנודע לכם במודעות גדולות וצבעוניות על לוח המודעות. יש לי נכדה יפיפיה ומתוקה ואני מודה מכל הלב לכל הרבים שברכו אותי ואת אשתי הסבים המאושרים ואת ניר ונעמה ההורים שבזכותם החלום התגשם.
ועכשיו אני רק מצפה לעוד מאותו הדבר.
תגובות לדעה:
נכדים זה שמחה