הגיע הזמן. או אולי זה הזמן לחשוב על הקמת צוות שינהל בעתיד צורה אופי  ותוכן של פסח .והחגים בכלל בקיבוץ כי הרי מדובר על צורה ואופי ותוכן גם לחנוכה .פורים .-ועוד- איך ומה להנחיל לדורות הבאים ....

כדי להבין על מה מדובר.    מדובר אצלנו על חברה חילונית  שבפסח קוראים את ההגדה הקיבוצית של הקיבוץ הארצי

מה ההבדל בין המסורתית לשלנו ...רבים לא מבינים או מיחסים חשיבות רבה... העיקר מהר ושנגיע למרק והקניידעלך

ההגדה המסורתית דנה בסיפור יציאת מצריים בשורה של ניסים שם הכל משמיים. משה שהוא גיבור הדרמה המקראית מוזכר רק ברמיזא 

בקטע של "האמינו לאדוני ולמשה עבדו".... בהגדות הלא מסורתיות הסיפור המיקראי של יציאת מצריים אשר מופיע בספר שמות. הוא הסיפור

 שנבחר כבמה .-ואליו הוסיפו דברים ותוספות של ימי כתיבת ההגדה והשתקפויות התקופה.דרמת יציאת מצריים והחטא של משה שהכה בסלע 

אשר גרם לעם לנדוד עוד 40 שנה במדבר.

לפי המסורתית פסח הוא חג של חצי הלל ברוב החגים קוראים בבתי הכנסת הלל שלם ובפסח חצי הלל ולמה..וזה מכיוון שבני ישראל עברו את הים וצבא פרעה רדף ..וסוס ורוכבו רמה בים...והם שרו את שירת הים "נשירה לאדני כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" ואז אלוהים אומר "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה" ממוסר השכל זה נאמר "אל תשמח בנפול אויבך". ופסח הוא מועד של חצי הלל.  עשר המכות זה בהחלט סיפור אכזרי לקוראי ההגדה -אבל לפי המסורתית אנחנו לא קובעים...

אגב בסוגית התכנים של ההגדה דנו עוד בתחילת ההתישבות. וכבר אז צוותי פסח או ועדות תרבות יצרו הגדות שיש בהן חוסר הגיון. למשל

הסב את צומת ליבי פרופסור צבי שוע שהיה מהמבינים הגדולים בתחום -להגדה של אפיקים תש"ה [מאוספי].-הוקם שם צוות לכתיבת הגדת הקיבוץ של מספר מצומצם של אנשים ובינהם היתה אישה שאמרה אני מוכנה להיות 

בצוות אבל בתנאי ששם אדוני יוצא מההגדה. הוריד השני את כל האותיות ה -ה" ומה שנוצר -בקטע של "ונחם אדני את בני ישראל ממצריים "...-יצא שפרעה הוציא את העם ממצריים.... [והוא הרי רדף כדי להחזירם]

פוליטיקה אסור לדעתי להכניס להגדה .[עוד לפני מספר שנים מתניה וגיורא מנור כתבו מכתבים לגבי הוצאת הקטע של יהודית כפרי מההגדה]הכל מסביב כיום רועש וגועש אז לפחות בחגים צריך לשמור על קו נקי הרי אנחנו והחרדים אחים . לפני שבוע התארחו אצלנו ...

שירי האביב שאתמול לקחו את מירב זמן הסדר על חשבון הסיפור המקראי שהיה צריך להיות מסופר בצורה המשכית עדינה יפה בקצרה -אבל שיורגש שהדרמה הזו היא מרכז ההגדה   שלנו..ובלי צעקות של עשר המכות אנחנו לא קיצוניים אנרכיסטים...ששמחים שכל הבנים הבכורים במצריים ... כל הכבוד לאנשים שעסקו בהרמת החג. אבל צריך יותר כיוון והבנה מה חשוב ומה פחות .יחד עם זה שהפסח צריך להיות  לא ארוך

הסיפור המקראי שרחל אליאור ממליצה עליו כבסיס  צריך להיות מסופר יפה  ומבלי לקיחת הנשמה ממנו. שיהיו לנו ימי חג טובים ונכין הרבה מצות על הטאבון. אני מזמין את משפחתי המורחבת לפסח עם אפית מצות על הטאבון...