מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרים
לפני זמן לא רב (בעדכון החצי שנתי) התבשרנו שהמצב נעשה פחות טוב ממה שהורגלנו בו ועלינו (הציבור) לנקוט בצעדי חיסכון. מיד עלה בראשי המשפט המפורסם "בואו נחסוך שיעלה כמה שיעלה" בעוד אגפי השרות לחברים נדרשים לקצץ 10% מתקציבם (ביחד ... בסדר) ,כבדרך אגב אנחנו מתבשרים על השקעה נפלאה בעלת סיכויים רבים ובגובה כ-18 מליון דולר! ובמילים אחרות פי שלוש מגובה החיסכון הנדרש! (תלוי בשער הדולר כמובן). ועדת המשק אישרה את ההשקעה ואפילו גלעד הצטרפו. אכן מפתה עד מאוד. בנוסף הכל בהתאם להחלטות שקיבלנו לפני כמה שנים. אבל אהה. העולם השתנה המדינה השתנתה הקיבוץ השתנה. מה זה איכפת לנו. אנחנו בשלנו ממשיכים כאילו כלום לא קרה. אפילו דיון בשיחה נמנע מאיתנו (בנתיים) הרי אנחנו עשירים כל-כך. ומנגד ,כמה עוכרי שלווה (כמוני) מבקשים רק קץת זהירות. אולי לא כל העולם סביבנו מטומטם. אולי כל אותם משקיעים נכנסים לעמדות המתנה ולא רצים באמוק "לנצל הזדמנויות" רק אנחנו חכמים? לא יקרה לנו אסון אם נעצור לזמן מה את מירוץ ההשקעות. למרות שכולן נראות טוב מאוד ויביאו רווחי עתק מתי שהוא בעתיד. אולי כדאי לחכות קצת עד שהמצב יתבהר. העיקר צריך תמיד לזכור כשמישהו אומר לכם : "תסמכו עלי אני יודע מה יהיה בעתיד" צריך להתייחס אליו כמו לנביא . למדנו על בשרנו למי ניתנה הנבואה. חג שמח
תגובות לדעה:
תוספת למאמר