העורב והתרנגולת

                           (ע"פ קרילוב )

כשהאויב המתועב

את בני הלול כולו תקף,

התאחדו כל בני כנף

בנחישות יצאו לקרב.

רק עורב על הענף

אדיש לכל העם תחתיו.

"נו בוא כבר אתנו" התרנגולת צרחה

"העם הזה הוא גם עמך"

"מה אכפת. סח העורב

אני אינני מתערב.

אך באמת שאו ברכה

הילחמו בהצלחה.

אני אשב כאן על התחת

ואעמיס על הצלחת.

אל תתייאשו אני ממש בעדכם,

בין מנה למנה אתפלל לשלומכם...

בואו נגיע סוף סוף אל הסוף,

גברו בני כנף על האויב המר.

התרנגולת בישלה מהעורב מרק עוף

והשלום אל הארץ שב וחזר.

טוב, עד כאן הבאנו את המשל של קרילוב,

אצלנו עדיין לא רואים את הסוף.

למרבית התסכול הדאגה גוברת

פן הכול יסתיים כאן בדרך אחרת.

כשהחיילים יחזרו רעבים לבסיסים,

כל השולחנות יהיו כבר תפוסים.