חרב וחורבן
זה היה בשביעי לאוקטובר
בשבת של שמחת תורה,
ברק התנפץ בבוקר
זרחה לנו שמש שחורה.
הלחישות מהממד בבוקר,
לחישות שצרחו בעשן.
היריות על המדרכות בבוקר
והאופנועים באבק הלבן.
וקול החטופים צועק אלינו
ממחשך מעבי אדמה.
אנחנו מהדהדים אותו בכל כוחנו
שמישהו ישמע.
והעיר שהלכה לעזה,
גולים שחרב ביתם.
וחרב ברזל עוד חותכת
בין ההרים והים.
החיילים שלא היו שם
ואלה שנזעקו לעזרה
זה היה בשביעי לאוקטובר
בשבת של שמחת תורה
האנשים היושבים בחושך
הרעב האימה הכאב
ציפיות לאור שיבקיע
לירוק שישוב ללבלב
ה"הצילו" הזה בלחש
האימה בגב כל האומה
הלחישות בשבת בבוקר
שהיו לצרחה איומה
"יהודה תלמי אתר שירי דרך"
תגובות לדעה:
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!