אלפיים שנה ושנה

עמדה לנו האמונה,

עד שעלתה מול כסא הכבוד בארובת המעשנה.

עכשיו יש לנו ארץ ועומדת לנו הסכנה.

הנה ארץ לפתע,

מוריקה דשנה לא שלי לא שלך.

ארץ שאפשר אולי לשבת בה בטח

ובטח אפשר לשכב תחתיה במנוחה.