על העץ הגבוה בעולם כולו,

על הענף הכי גבוה שלו,

על העלה הכי גבוה, ליד העננים,

ישב לו זבוב זבובוני זבובוני.

"תראו אותי" הוא צעק

בקול הכי חזק

שהוא יכול לצווח:

"תראו אותי אני הכי גבוה"

אף אחד לא היה בטווח שמיעה,

לכן כנראה שאיש לא ראה.

אבל העלה ניתק  בבהלה

ודאה למטה ברוח הקלה.

זבוב זבובוני מחזיק בשש רגליים לא ליפול,

מנפח חזה וצועק בקול:

"קהל נכבד, כל מי שעוד לא רואה,

תראו אותי אני דואה."

טוב זה היה קצת במפתיע,

אף אחד לא הספיק להגיע.

אך לא זבובוני ישבר מזה.

ושוב חמודוני ניפח חזה,

ושוב צעק בקול אמיץ:

"תראו איזה נחיתה אני מרביץ."

למזלו נחת העלה בנחת

בשלולית עגלולית שהייתה שם מתחת.

"תראו אותי, אני נחל מוצנח,

עוגן הרם זבובוני מלח"

לא היה שום עוגן, העלה טבע בבוץ.

בקושי היה לו זמן לקפוץ,

לא בלי שהספיק לצרוח תוך כדי קפיצה:

"תראו איך אני אשייט בביצה,

עם כל הצניעות אני האלוף.

שחיית פרפר זה אפס לעומת שחיית זבוב."

ובמחווה נפוליאונית הרים את שתי ידיו,

לברך בהדר את קהל אוהדיו.

קהל אוהדים לא היה בסביבה,

וזבוב זבובוני מסכן  כמעט וטבע,

עד שרוח טובה באה נשבה

וגררה אותו לחוף התקוה הטובה.

בחורנו עדיין דורש תשומת לב:

"תראו אותי, תראו איך אני עייף,

ברשותכם  אשכב קצת לנוח.

כתרו לי זעיר אשאף מעט רוח

ואמשיך בדרכי מול כל התלאות,

כדי ששוב יהיה לכם מה לראות.

ודרך אגב, דרך אגב,

ראיתם פעם זבוב ישן על הגב?"

עצם את עיניו וסגר סוף סוף את פיו,

ולא ידע שהפעם מישהו באמת הקשיב.

צפרדע קטנה שרצתה פתאום,

לא רק לראות, אפילו גם לטעום.

שלחה הקטנה את פלצור לשונה

והסיעה חינם את הזבוב אל בטנה.

"תראו אותי" הוא צעק בשדר אחרון:

"נישא על לשון צועק בגרון

יורד בקרביים, מה זה סגנון.

תראו אותי, נו תראו אותי כבר."

וכמו גיבור אמיתי הוא מת מאושר.

נבלע בבטן צורח ושר.

הצפרדע לקקה את שפתיה ופצחה בקרקרה:

"תראו אותי, אני ציידת אדירה,

ואני גם שרה ומקרקרת,,,

תראו אותי כמה אני מוכשרת............"

כן כן הרהרו זקני הדור:

"כנראה זאת הצפרדע שרצתה להיות שור."

הצפרדע שרצתה להיות לשור

(ע"פ  קרילוב")

זה היה ביום חמסין

כשצפרדע מיופיפת,

ערכה ביקור של נימוסים

בלול וגם ברפת.

ראתה היא את השור,

ענק ונהדר מאד.

"כל כך יפה כל כך גיבור,

כזאת אני רוצה להיות.

אך איך אשמין כך  אתנפח?"

הלכה לדוקטור הזקן:

"אני רוצה להתפתח

להיות דומה לשור גם כן"

הביט הדוקטור בקטנטונת

ואמר כך בהומור:

"תשתי מים צפרדעונת

ותגדלי כמו השור.

אם תשתי כך יום ולילה

בלי הפסק ובלי לגמור,

כל יום תשמיני כך  בקילו

תהיי גדולה יותר משור."

הלכה לים הגברת קטינא

ושתתה בלי כל מידה,

אחרי יומיים היא השמינה

גדלה יותר מקרפדה.

ושתתה ושתתה

והתנפחה עוד ומאד,

כמו בלון כבר נראתה

ועוד ועוד לשתות.

טראח, לפתע בשכונה

גשם עז התחיל לדפוק.

התפוצצה המסכנה,

השור התפקע מצחוק.