הם יצאו אל הים במסננת.  נורא,

במסננת הפליגו בים.

בבוקר יום חורף בליל  סערה

במסננת הפליגו בים.

וכשהמסננת נעה אנה ואנה

וכולם צעקו: תטבעו שם, כולכם.

הם השיבו בקול: המסננת קטנה,

אך איננו שמים עליכם.

רחוק ועוד קצת, רחוק ועוד קט,

נפליגה בים, נשוט במורד,

אל ארץ הג'מבילים ירוקי הפדחת

כחולי הידיים ושעירי הקרחת .

שוטי מסננת, הי הו יש גם כד.

הם יצאו אל הים במסננת קטנה,

הם שטו מהר ושלטו בה

עם מפרש יפיפה  של גלימת אפונה,

על תורן סיגרה מקובה.

אז אמרו הבריות: אוי אברוך,

אחריתם מתקרבת  מרה.

השמים קודרים ,

המסע הארוך.

יגמר לו כבר כאן, זה נורא.

הם הפליגו במסננת לים.

המים מיד יחדרו. אכן,

המים מיד יחדרו אבויים,

יירטבו הגרביים .כן כן.

הם עטפו רגליהם מכל הצדדים

בטפסים הוורודים של מס ערך.

היטב הם הידקו במהדק משרדי.

את הלילה בילו בכד חרס.

במסננת סוב סחור נסתחרר,

המסע עוד ארוך לפנינו.

מול ליל סערה נסתער,

לעולם לא נחשוב שטעינו.

רחוק ועוד קצת, רחוק ועוד קט,

נפליגה בים, נשוט במורד,

אל ארץ הג'מבילים ירוקי הפדחת

כחולי הידיים ושעירי הקרחת.

שוטי מסננת, הי הו יש גם כד.

כך שטו בים ,כך המשיכו לנסוע,

כל הלילה הפליגו עד בוקר.

ואז כשהשמש התחילה לשקוע,

הם לחשו בצריחות  שירי סנוקר.

הד הגונג אז ענה נחושתי  כעגור,

בצל ההרים החומים כשמנת:

הו טימבלו טימבלו איזה כיף זה לגור

בכד  בין חורי מסננת .

וכך כל הלילה לאור לבנה,

בצל ההרים החומים,

ממשיך  המסע עם מפרש אפונה,

ושירי מלחים מרעימים.

רחוק ועוד קצת, רחוק ועוד קט,

נפליגה בים, נשוט במורד,

אל ארץ הג'מבילים ירוקי הפדחת

כחולי הידיים ושעירי הקרחת.

שוטי מסננת, הי הו יש גם כד.

אל ים מערב הם שטו  בלי הרף

אל ארץ עצים ואצות.

ינשוף הם קנו וסוסה מדברת

ואורז ואוכמניות חמוצות.

כוורת דבורים והרים של גבינה,

בקבוק  ירקריק,  חזירה ורדרדה,

סוכריה על מקל, קופיף מכונף,

וארבעים  חביות של גלידה.

תוך עשרים שנה הם חזרו וחייכו

תוך עשרים שנה או יותר

וכולם אמרו:  כמה הם צמחו

באגם ובשטח לומבר.

הם החנו  המסננת בחוף שעמום

שתו לבריאות ואכלו בסעודה

כופתאות משמרים וגזר משום

ומיץ ועוגת פשטידה

וכולם אז אמרו הלוואי גם עלינו

לצאת במסננת לים

ננעל כובעים ונשים פעמינו,

מה נאה היא הדרך לשם.

רחוק ועוד קצת, רחוק ועוד קט,

נפליגה בים, נשוט במורד,

אל ארץ הג'מבילים ירוקי הפדחת

כחולי הידיים ושעירי הקרחת.

שוטי מסננת, הי הו יש גם כד.

אמרו ועשו זאת, עדת אמיצים

יצאה אל הים במסננת.

אל אצות ועצים ,עציצים וציצים,

והרים החומים כשמנת.