כשנולד

היא כבר היתה זקנה.

כשעמד

הייתה עדיין איתנה.

כשהלך לראשונה

תמכה כפותיו,

וכששנה

שמרה עקבותיו.

כשהביט

הייתה רחבה ומתגעגעת,

כשהחליט

הייתה טרשה ומבוקעת.

כשעבדה לראשונה

כפיו ופניו חלקים כעיניה,

וכששנה

היו חרושים כפניה.

כשהעמיק

העמיקו החריצים בפניו.

וכשהעמיר

נערמו הגדישים בעיניו.

כשהוליד את בנה

הייתה זקנה וירוקה,

וכשזה צעד בה לראשונה

הייתה עדיין חזקה.

וכשתם התלם

אספה אותו אל חיקה,

ובנו העלם

צועד בה בשתיקה.