לפחות היינו שנינו
יהודה ידידי, שאני מכיר ומוקיר את כשרון הכתיבה שלו , מפספס הפעם ובגדול. כדי שלא נשאר שנינו המלווים היחידים באותו מסע הלוויה עצוב של האתר.( מותו של רך שבקושי נולד הוא תמיד עצוב מאוד) צריך פשוט שעוד אנשים ימצאו עוז בנפשם ובעטם ויכתבו וייקחו חלק בויכוחים ובעיקר שיעלו נושאים חדשים ומאתגרי שיח.(כן, כמובן גם פולמוס) . אתר חי ונושם הוא צורך אמיתי אבל אסור שישאר מרחב הטריטוריה הבלעדית של שניים שלושה כותבים שיעסקו בעצמם ובדעותיהם עד זרא. אתר פתוח וערני הוא ,ללא ספק, כלי ביטוי חשוב ואין שום צורך בועדה של אנשים שחלקם עסוקים וחלקם אינם שייכים לקבוצת העוסקים בכתיבה (יוצרת או לא) ובכל מקרה אין להם שום יכולת נשגבת להחליט מה ראוי ומה לא.ניתן להם מנדט לקרוא את הכתבות ולבדוק, כן לבדוק ולוודא, שאין שימוש בשפה לא נאותה ובפגיעה בזולת. בכל דיבור או שיחה בין אנשים החיים ביחד ,יתכן ותתרחש פגיעה ולפעמים יגרם עוול. במקרים כאלה יש מקום להתנצלות ולהסבר. זה לא מחייב הקמת ועדה שאליה יפנה כל מי שרוצה לומר משהו לחבריו ,יאמר להם תחילה מה הוא רוצה להגיד והם יאשרו (או לא) את השיחה. זה הדין גם בפורום האומלל שלנו. העובדה שהוא נפח את נשמתו בקול דממה דקה נובעת מהסיבה שאיננו מתקיים כשיח פתוח מהיר וזמין. בכל מקרה ברגע שהוועדה האמורה תרים ידיים ותתפטר מעיסוקה המיותר אני מבטיח שיהיו כותבים שירצו לקחת חלק באתר.
נקווה לטוב .אני בכל אופן , מציץ מדי פעם לראות אם יש כאלה שלא חוששים להביע את דעתם בכתב או אפילו רחמנא ליצלן לכתוב סיפורת קצרה ובוסרית לצערי אין כאלה וזה חבל מאוד.
דורון שהם
תגובות לדעה:
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!